top of page

קיבלתם דרישה לשיפוץ חזית מעיריית ת״א: המדריך המלא לוועד הבית

  • תמונת הסופר/ת: Maoz Shefy
    Maoz Shefy
  • 5 באוג׳
  • זמן קריאה 11 דקות

מה החוק באמת מחייב, למה ״חזית״ כוללת גם את הגג ואת החצר, ומה קורה אם לא עושים כלום

נכתב על ידי מעוז שפי · הנדסאי בניין ומנהל עבודה מוסמך · קבלן רשום 35728, ענף 100 סיווג ג׳1


בקצרה, לפני שנצלול

  • הבסיס לכל התחום הוא חוק עזר לתל אביב-יפו (שמירה ושיפוץ חזיתות בתים), התשע״א־2011. הוא מטיל על בעל הבית חובה לשמור על מראה תקין של החזית, ומסמיך את העירייה לדרוש שיפוץ.

  • ההגדרה של ״חזית״ בחוק כוללת את המעטפת החיצונית מכל צדדי הבית, לרבות הגג ושטח הקרקע המשמש כחצר. איטום גג, גדרות ופיתוח חוץ נמצאים בתוך החובה ואינם תוספת.

  • ההגדרה של ״חזית״ בחוק רחבה בהרבה ממה שרוב הדיירים מניחים: המעטפת החיצונית של הבית מכל צדדיו, לרבות הגג ושטח הקרקע המשמש כחצר.

  • לבניין עומדת זכות להגיש השגה בתוך שישים יום, אך בבית משותף הדבר מחייב חתימות של בעלי שלושה רבעים מהרכוש המשותף. בניינים רבים מפספסים את החלון מחוסר ארגון.

  • אם הדרישה וההתראה שאחריה אינן ממולאות, העירייה רשאית לבצע את העבודות בעצמה ולחייב את בעלי הנכס בעלותן, לפי חלקו היחסי של כל אחד ברכוש המשותף.

  • רישיון השיפוץ הוא שקובע בפועל את היקף העבודה. הצעת מחיר שניתנת לפני שברור מה יידרש ברישיון היא ניחוש.

  • היעד העירוני עומד על 1,000 בניינים משופצים בשנה, והאכיפה מתנהלת לפי רשימות רחובות שהעירייה מפרסמת מראש.

כל שבוע מגיעים לוועדי בתים בתל אביב מכתבים מהעירייה בנושא שיפוץ חזית. רוב הוועדים קוראים את המכתב, מבינים שצריך לעשות משהו, ולא יודעים מה בדיוק, באיזה סדר, ובאיזה לוח זמנים. חלקם מתחילים לאסוף הצעות מחיר עוד לפני שהם יודעים מה בכלל נדרש מהם.

המדריך הזה נועד לתת לוועד את התמונה המלאה לפני שהוא מקבל החלטה כלשהי: מה החוק קובע, מה מסלול האכיפה, אילו זכויות עומדות לבניין, מה העירייה דורשת מבחינה מקצועית, ומה קורה מאחורי הטיח שנושר. הוא נכתב לוועדי בתים ולחברות ניהול נכסים, ולא לאנשי מקצוע.

אני מעוז שפי, קבלן רשום בפנקס הקבלנים של משרד הבינוי והשיכון, ענף 100 בסיווג ג׳1, מספר 35728. חברת מעוז שפי חברה לבניה ופיתוח פועלת למעלה מעשרים שנה, ושיקום ושיפוץ חזיתות הוא אחד מתחומי ההתמחות המרכזיים שלנו.


מה החוק קובע, ומה נחשב בכלל ״חזית״

הבסיס המשפטי לכל התחום הוא חוק עזר לתל אביב-יפו (שמירה ושיפוץ חזיתות בתים), התשע״א־2011. הוא הותקן מכוח פקודת העיריות והחליף הסדרים ישנים יותר, ובהם חוק עזר משנת 1972. השנה הזו חשובה: 2011 היא נקודת המוצא של המצב הקיים, וכל מה שנבנה מאז, ובכלל זה אוגדן ההנחיות, גלי האכיפה ומסלולי הסיוע, נשען עליה.

המבנה של החוק פשוט. סעיף 3 מטיל על בעל הבית חובה לשמור על מראה תקין של חזית הבית. סעיף 4 מסמיך את המנהל, עובד בכיר במינהל ההנדסה שמונה לכך, לדרוש ביצוע שיפוץ ולחייב הגשת בקשה לרישיון. שני הסעיפים האלה יחד מסבירים מדוע הדרישה אינה עניין של הסכמה: החובה קיימת בין אם הדייר מעוניין ובין אם לא.

כאן מגיעה ההפתעה הראשונה עבור רוב הוועדים. ההגדרה של ״חזית״ בחוק היא המעטפת החיצונית של הבית מכל צדדיו, לרבות הגג ושטח הקרקע המשמש את הבית כחצר. שלוש נקודות נגזרות מכך ישירות. ״מכל צדדיו״ אומר שהחזית האחורית והצדדית נכללות ולא רק החזית לרחוב. ״לרבות הגג״ אומר שאיטום גג אינו תוספת שקבלן דחף פנימה אלא חלק מהגדרת החזית. ו״שטח הקרקע כחצר״ אומר שגדרות, שערים ופיתוח חוץ נמצאים בתוך התמונה.

גם הגדרת ״שיפוץ״ רחבה: תיקון, שיפור וחידוש, ובכלל זה צביעה, טיח, סיוד, ניקוי, סתימה, מילוי, ציפוי, שינוי צנרת חיצונית, ריצוף, עבודות נגד חלודה ורטיבות, והסרת כל דבר הפוגע במראה. שימו לב במיוחד למילה ״שיפור״: היא זו שמאפשרת לעירייה לדרוש יותר מהחזרת מצב לקדמותו, והיא גם זו שנמצאת בליבת המחלוקת המשפטית שנתאר בהמשך.


מה קורה אם לא עושים כלום

מסלול האכיפה בנוי משלבים, ורצוי להכיר אותו מראש. הבנת הציר הזה היא מה שהופך תחושה מעורפלת של ״יש לנו זמן״ לתמונה מדויקת עם תאריכים.

שלב

מה קורה

לוח זמנים

1

לידת הדרישה. מסיור יזום של מפקח, מתלונת תושב, ממפגע בטיחותי שדווח או ממבצע אכיפה אזורי לפי רשימת רחובות.

משתנה

2

הדרישה נמסרת בכתב, מפרטת את מהות העבודות הנדרשות וקובעת מועד להגשת בקשה לרישיון.

יום 0

3

זכות ההשגה. הבניין רשאי להגיש השגה לוועדת ההשגות של העירייה.

60 יום

4

החלטת ועדת ההשגות.

עד 90 יום מההגשה

5

התראה בכתב, אם הבניין לא ביצע. ההתראה קוצבת פרק זמן נוסף.

לפחות 15 יום

6

ביצוע עצמי של העירייה. העירייה רשאית לבצע את העבודות ולחייב את בעלי הנכס בעלותן.

לאחר ההתראה

7

הליך פלילי מקביל בבית המשפט לעניינים מקומיים. חלק מהעבירות הוכרזו כעבירות קנס.

במקביל


השלב שראוי לתשומת לב מיוחדת הוא השישי. אם ההתראה לא מולאה, העירייה רשאית לבצע את העבודות בעצמה ולחייב את בעלי הנכס בעלותן, כאשר בבית משותף החיוב מתחלק בין בעלי הדירות לפי חלקו היחסי של כל אחד ברכוש המשותף.

המסקנה המעשית אינה נאמרת כאיום אלא כעובדה: אי החלטה אינה נשארת אי החלטה לנצח. בסופו של דבר היא הופכת להחלטה שגורם אחר קיבל במקום הדיירים, בלי שהם בחרו את הקבלן, את המפרט או את לוח הזמנים. הקנס הפלילי, לעומת זאת, אינו הגורם המשמעותי כאן. סכומו נמוך משמעותית מעלות השיפוץ, ומה שמשנה בפועל הוא הביצוע העצמי.


חלון ההשגה: שישים יום, ושלושה רבעים מהרכוש המשותף

לבניין עומדת זכות להגיש השגה לוועדת ההשגות של העירייה בתוך שישים יום מקבלת הדרישה. הוועדה אמורה להחליט בתוך תשעים יום.

כאן נמצא המכשול המעשי: בבית משותף, הגשת השגה מחייבת חתימות של בעלי שלושה רבעים מהרכוש המשותף. זהו סף גבוה שדורש ארגון מהיר, ובניינים רבים מפספסים את החלון פשוט מחוסר תיאום ולא מחוסר עילה.

לכן הפעולה הראשונה של ועד בית שקיבל דרישה אינה לאסוף הצעות מחיר, אלא לרשום את התאריך המדויק שבו התקבלה הדרישה ולבדוק כמה זמן נותר לחלון ההשגה. אם נותרו שבועיים, זו הפעולה הדחופה.


רישיון השיפוץ הוא שקובע את היקף העבודה

אי אפשר לבצע שיפוץ חזית ללא רישיון, והרישיון הוא שקובע בפועל מה ייכלל בעבודה. זו נקודה שרוב הוועדים מגלים מאוחר מדי.

היקף הפרויקט אינו נקבע לפי רצון הדיירים ואינו נקבע לפי הצעת הקבלן. הוא נקבע במסמך עירוני. מכאן נגזרת מסקנה חדה: כל הצעת מחיר שניתנת לפני שברור מה יידרש ברישיון היא ניחוש. קבלן שנוקב במחיר לפני שראה את הבניין ולפני שהתברר מה תדרוש העירייה, יודע כבר עכשיו שהמספר ישתנה.

לפני שמתחילים בתהליך מומלץ לברר ישירות מול המחלקה לשיפוץ חזיתות במינהל ההנדסה את פרטי הרישיון: אגרה, תוקף, מסמכים נדרשים ומשך טיפול ממוצע. אלה נתונים שאינם מרוכזים בפרסום רשמי אחד, ושיחת טלפון אחת חוסכת בהם הפתעות.


שני השעונים: שישים יום ושבעה חודשים

לבניין שקיבל דרישה עומד מענק קידום בסך 20,000 שקלים, בכפוף להוצאת רישיון שיפוץ בתוך שישים ימים מקבלת הדרישה מהעירייה. השעון הזה מתחיל לתקתק ביום שהמכתב הגיע, ולא ביום שבו הבניין החליט להתעורר.

אבל יש מועד שני, והוא זה שרוב הוועדים אינם מודעים לו. כאשר השיפוץ מבוצע בקבלן עצמאי, ולא באמצעות המסלול המלווה של החברה העירונית, התמריץ מותנה גם בהשלמת השיפוץ בהתאם לרישיון, להנחת דעת הצוות המקצועי בעירייה, בתוך שבעה חודשים מקבלת הדרישה.

שימו לב לניסוח: שבעה חודשים מקבלת הדרישה, ולא מיום החתימה על החוזה. זה אומר ששני המועדים נספרים מאותו תאריך, וכל חודש של התלבטות נגרע מזמן הביצוע ולא מזמן ההחלטה. בניין שבזבז ארבעה חודשים בהתלבטות נותרו לו שלושה לביצוע מלא.

משום שמדובר בתנאי כספי, ומשום שנוסחאות שונות הופיעו בפרסומים שונים, ההמלצה המקצועית היא לבקש מהמחלקה לשיפוץ חזיתות את תנאי הזכאות בכתב לפני שמציגים לדיירים לוח זמנים שמבוסס עליהם.


המענקים העירוניים ומה שחשוב לדעת עליהם

העירייה מבחינה בין שני מסלולי ביצוע, והזכאות אינה זהה בשניהם. בניין שמבצע את השיפוץ באופן עצמאי זכאי למענק לכל דירה ולמענק הקידום לבניין. חלק מההטבות הנוספות שמורות למסלול המלווה על ידי החברה העירונית.

שני המענקים שרלוונטיים לבניין שבוחר קבלן בעצמו הם מענק של 5,000 שקלים לכל יחידת דיור שתחל בשיפוץ, ומענק קידום של 20,000 שקלים לבניין שקיבל דרישה והוציא רישיון בתוך שישים יום. בבניין של שתים עשרה דירות מדובר בסכום מצטבר של 80,000 שקלים.

לצד המענקים מעמידה העירייה מימון ביניים שנועד להתמודד עם סרבני שיפוץ, בכפוף לכך שאחוז הסרבנים אינו עולה על עשרים אחוז מיחידות הדיור בבניין, ובתנאים מסוימים עד עשרים וחמישה או שלושים אחוז. המימון מיועד לכיסוי חלקו של הסרבן ולמימון טיפול משפטי בגביית החוב.

סייג אחד חשוב מכולם. העירייה מציינת במפורש שהתמריצים ניתנים רק בקשר לשיפוץ המבוצע בהתאם לרישיון, שהזכאות כפופה לקריטריונים שנקבעו בהחלטות מועצה, ושהיא מותנית בקיומו של מקור תקציבי. המשפט האחרון אינו טכני: תקציב יכול להיגמר. בגלל זה כדאי להגיש מוקדם ככל האפשר, ואין להסתמך על מענק כאילו הוא מובטח.

בסיום העבודות ולאחר קבלת תעודת גמר יש למלא טופס בקשה לקבלת ההטבות מול המחלקה לשיפוץ חזיתות. זהו שלב שקל לשכוח אותו אחרי שהפיגומים כבר ירדו.


האכיפה מתנהלת לפי רחובות, ואפשר לדעת מראש

היעד העירוני המוצהר עומד על אלף בניינים משופצים בכל שנה. זהו נתון רשמי, והוא משנה את מסגרת הדיון: כאשר דייר שואל ״למה דווקא אנחנו״, התשובה המדויקת אינה שהבניין מוזנח במיוחד, אלא שהעירייה מטפלת באלף בניינים בשנה והבניין הגיע לתור.

האכיפה אינה אקראית אלא מתנהלת לפי רשימות רחובות שהעירייה מפרסמת בפומבי. פורסמו רשימות לשנים 2022, 2023 ו-2024, וניתן להוריד אותן מאתר העירייה.

לשנת 2026 הודיעה העירייה שהיא תפעל להמשך אכיפת דרישות משנים קודמות, ובנוסף לאכיפה ברחובות דיזנגוף, המלך ג׳ורג׳, מדרחוב נחלת בנימין, כיכר מסריק והמסגר. בניין באחד מהרחובות האלה שטרם קיבל דרישה נמצא בסבירות גבוהה לקבל אותה, ויש יתרון תכנוני ותקציבי ליוזמה שמקדימה את המכתב.


מה העירייה באמת דורשת מבחינה מקצועית

לצד חוק העזר פרסמה העירייה אוגדן הנחיות לשיפוץ חזיתות, שמטרתו ליצור שקיפות וודאות לגבי דרישות השיפוץ. האוגדן מגדיר ארבעה מסלולי טיפול לפי סוג גמר המעטפת של הבניין, וההבדל ביניהם משמעותי מאוד מבחינת היקף העבודה והעלות.

סוג גמר המעטפת

מה כולל הטיפול

טיח חוץ, רגיל או דקורטיבי

הסרת חלקי טיח רופף או סדוק במקומות הנדרשים, טיפול בסדקים קונסטרוקטיביים ושיקום בטונים לפי מפרט 20, וביצוע טיח חדש וצבע לקבלת מראה אחיד.

חיפוי אבן, לבנים או אריחים

הסרת חלקים פגומים או רופפים, השלמת חלקים חסרים בהתאם לקיים, טיפול בסדקים ושיקום בטונים לפי מפרט 20, וניקוי כללי של החיפוי הקיים התקין ליצירת אחידות.

בטון חשוף

המסלול היקר מבין הארבעה. מעבר לשיקום הבטונים, נדרשת הספגה של הקיר כולו בחומר מעכב קורוזיה מאושר לפי תקן, וצביעת הקיר כולו בצבע על בסיס פוטסיום סיליקט או שווה ערך, בתוספת פיגמנט בכמות ובגוון מאושרים.

משרביות וסבכות טרומיות

הסרת חלקים פגומים או רופפים, החלפה או השלמה של חלקים שהוסרו כדוגמת הקיים, שיקום או צביעה, וטיח חדש וצבע לקבלת מראה אחיד.


שלוש הוראות נוספות באוגדן משפיעות ישירות על התקציב ועל מה שאפשר לבחור.

ראשית, גוונים. האוגדן קובע שהחלק העיקרי של חזיתות הבניין יהיה בגוון בהיר אחיד, וכמות הפיגמנט תהיה 0.2 אחוז לכל היותר. זהו סעיף מדיד וחד משמעי. לצידו קיימת גמישות מוגדרת: מותר להשתמש בגוון שונה להדגשה עיצובית של מרכיבים אדריכליים, בהיקף שלא יעלה על עשרה אחוזים משטח החזית. כדאי לקיים את שיחת הגוונים מוקדם, לפני שהוועד בחר גוון והתאהב בו.

שנית, איטום. האוגדן דורש ביצוע עבודות איטום בכל סוגי מעטפות המבנה, ללא יוצא מן הכלל. הצעת מחיר שאינה כוללת איטום היא הצעה חסרה.

שלישית, שינוי חומרי גמר. האוגדן קובע במפורש שלא יותר שינוי גמר חומרי המעטפת, ושבקשה לשינוי מסיבות שינומקו תובא לאישור אדריכל העיר. בניין בבטון חשוף אינו הופך לבניין מטויח משום שכך זול יותר או יפה יותר. כל הצעה כזאת מחייבת מסלול אישור נפרד.


מה קורה מאחורי הטיח שנושר

כדי להבין למה שיפוץ חזית עולה מה שהוא עולה, צריך להבין מה בעצם מתקלקל.

בטון מזוין בנוי משני חומרים שמשלימים זה את זה: הבטון עמיד בלחיצה, והברזל שבתוכו עמיד במתיחה. מעבר לכך, הבטון מספק לברזל הגנה כימית, משום שהסביבה בתוכו בסיסית, ובסביבה כזאת הברזל אינו מחליד. כל עוד המערכת הזאת שלמה, מבנה בטון יכול לעמוד עשרות שנים בלי טיפול מהותי.

הנזק מתחיל כשההגנה הכימית נשברת. פחמן דו חמצני מהאוויר חודר אט אט אל תוך הבטון ומוריד את רמת הבסיסיות שלו. התהליך נקרא קרבונציה, והוא מתקדם מבחוץ פנימה לאורך שנים. כשהוא מגיע אל הברזל, ההגנה נעלמת והברזל מתחיל להחליד. חלודה תופסת נפח גדול יותר מהברזל המקורי, ולכן היא לוחצת מבפנים על הבטון עד שהוא נסדק, מתנפח ולבסוף נושר.

שני גורמים מסבירים מדוע התופעה חריפה יותר בבניינים ותיקים. הראשון הוא זמן, משום שקרבונציה מתקדמת לאט. השני הוא עובי כיסוי הבטון על הברזל: ככל שהברזל קרוב יותר לפני השטח, כך התהליך מגיע אליו מוקדם יותר. בחלק ניכר מהבנייה הוותיקה בעיר הכיסוי דק מהמקובל היום. את עובי הכיסוי בפועל אי אפשר לקבוע בעין, ולשם כך נדרשת בדיקה.

לתהליך יש מאיץ מרכזי אחד: מים. גג שאינו אטום, מרזב סתום, צנרת דולפת או מרפסת שאינה מנקזת מכניסים רטיבות קבועה אל המעטפת, והרטיבות מאיצה את הקורוזיה משמעותית. מכאן נגזרת תובנה מעשית: כאשר נזק הבטון מרוכז באזור אחד ואינו פזור על החזית, כדאי לחפש מקור מים מעליו או לצידו. הנזק כמעט תמיד מצביע על מקורו.

וזו גם התשובה לטענה הנפוצה ביותר, שלפיה מדובר בבעיה שטחית של טיח בלבד. לעיתים היא נכונה, אבל ברוב הבניינים הוותיקים הטיח הוא הסימפטום ולא המחלה. הוא נסדק ונושר משום שמשהו מתחתיו התנפח. צביעה על גבי בעיה שלא טופלה אינה פתרון אלא דחייה בעלות מלאה, ולרוב בעלות כפולה: פעם על הצבע שנשר ופעם על השיקום שהיה צריך להתבצע מלכתחילה.


אחידות חלונות ותריסים: סוגיה שטרם הוכרעה

אחת הדרישות השנויות במחלוקת ביותר היא דרישת האחדת החזית, ובכלל זה החלפת חלונות ותריסים למראה אחיד. הסוגיה הזאת נמצאת בהתדיינות משפטית, וההכרעות שניתנו עד כה אינן חד משמעיות.

באוקטובר 2024 ניתן בבית משפט השלום פסק דין בתביעה שהגישה העירייה נגד בעלי דירות שסירבו להחליף פרופילי חלונות וויטרינות תקינים. נקבע שם כי רצון המחוקק היה להסמיך את העירייה להבטיח מראה נאה ולמנוע הזנחה, וכי דרישה לשיפוץ חזיתות שאינן מוזנחות או בלויות ושכל חטאן הוא היעדר אחידות אינה מתיישבת עם התכלית.

בנובמבר 2024, כחודש בלבד לאחר מכן, ניתנה בבית המשפט לעניינים מינהליים החלטה בכיוון ההפוך, שבה נקבע שאין מקום להתערב בהחלטת ועדת ההשגות שהותירה את דרישת ההאחדה על כנה. באוגוסט 2025 נדחתה עתירה נוספת, ונקבע שלעירייה הייתה סמכות לחייב, ובכלל זה בדרישות להסרת צנרת, להעתקת מזגנים ולהבאת פתחים למראה אחיד. בדצמבר 2025 דווח על ערעור שהוגש לבית המשפט העליון על אותה החלטה.

המסקנה המעשית לוועד בית: הסוגיה שנויה במחלוקת, ניתנו פסקי דין בשני הכיוונים, וקיים הליך שטרם הוכרע. בניין שנדרש להחליף חלונות תקינים ורוצה לבחון את חובתו לעשות זאת, ראוי שיתייעץ עם עורך דין לפני שהוא נוטל על עצמו סעיף יקר. האמור כאן הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.


צ׳קליסט לוועד הבית

אלה הפעולות שכדאי לבצע בשבועות הראשונים אחרי קבלת הדרישה, לפי הסדר.

1.   לרשום את התאריך המדויק שבו התקבלה הדרישה. זהו שדה החובה שממנו נגזר כל השאר.

2.   לקרוא את הדרישה מילה במילה ולוודא מה בדיוק היא מפרטת. ניסוח כללי משאיר לעירייה מרחב להוסיף דרישות בהמשך.

3.   לחשב כמה זמן נותר לחלון ההשגה של שישים יום, ולהחליט אם הבניין מתכוון להגיש.

4.   לוודא מי הם מורשי החתימה בבניין ומתי נבחרה הנציגות. בלי זה אי אפשר לחתום על דבר.

5.   לברר מול המחלקה לשיפוץ חזיתות במינהל ההנדסה את דרישות רישיון השיפוץ.

6.   לבדוק את סוג גמר המעטפת של הבניין, משום שהוא קובע לאיזה מארבעת המסלולים באוגדן הוא שייך.

7.   לבדוק אם קיימת בבניין קרן תחזוקה, ומה מצב הגבייה בפועל.

8.   לזהות מוקדם דיירים שצפויים להתנגד, ולברר האם מדובר בחוסר יכולת, בחוסר נכונות או בחוסר הבנה.

9.   לתעד את מצב החזית בתמונות לפני תחילת כל עבודה.

10.   לבקש מכל קבלן פירוט של מה שאינו כלול בהצעה, ולא רק של מה שכלול.

11.   לוודא שכל קבלן שנשקל רשום בפנקס הקבלנים, ולבקש פוליסת ביטוח עבודות קבלניות בתוקף.

12.   לרשום החלטת אסיפה מפורשת בפרוטוקול. הסכמה בעל פה שאינה מתועדת אינה החלטה.


לסיכום

שיפוץ חזית אינו פרויקט שוועד בית מבקש לעצמו. הוא מגיע ממכתב, מלוח זמנים חיצוני ומחובה שנקבעה בחוק. בדיוק בגלל זה, הדבר שמשנה יותר מכול הוא מידע מוקדם ומדויק: מה נדרש, מה אינו נדרש, מה המועדים, ומה קורה אם לא עושים דבר.

ועד שיודע את התמונה הזאת מקבל החלטה טובה יותר, גם אם בסופו של דבר יבחר בקבלן אחר. ועד שלא יודע אותה מקבל החלטה חפוזה בשלב שבו כבר אין לו זמן.

חברת מעוז שפי חברה לבניה ופיתוח בע״מ מבצעת שיפוץ ושיקום חזיתות בתל אביב-יפו ובגוש דן, ומלווה ועדי בתים מקבלת הדרישה ועד תעודת הגמר והגשת הבקשה למענק. סיור בבניין ואפיון עבודה ניתנים ללא עלות וללא התחייבות. טלפון 03-9030243, דוא״ל office@maoz-s.co.il.


שאלות נפוצות

מהי דרישה לשיפוץ חזית ומה היא מחייבת?

דרישה לשיפוץ חזית נשלחת מכוח חוק עזר לתל אביב-יפו (שמירה ושיפוץ חזיתות בתים), התשע״א־2011. סעיף 3 לחוק מטיל על בעל הבית חובה לשמור על מראה תקין של החזית, וסעיף 4 מסמיך את המנהל במינהל ההנדסה לדרוש ביצוע שיפוץ ולחייב הגשת בקשה לרישיון. הדרישה נמסרת בכתב, מפרטת את מהות העבודות וקובעת מועד להגשת בקשה לרישיון שיפוץ.

מה נחשב ״חזית״ לפי חוק העזר?

ההגדרה בחוק רחבה: המעטפת החיצונית של הבית מכל צדדיו, לרבות הגג ושטח הקרקע המשמש את הבית כחצר. כלומר החזית האחורית והצדדית נכללות ולא רק החזית לרחוב, איטום הגג הוא חלק מההגדרה, וגדרות ופיתוח חוץ נמצאים בתוכה.

מה קורה אם ועד הבית לא מבצע את הדרישה?

אם הדרישה לא מבוצעת, נמסרת התראה בכתב הקוצבת פרק זמן שלא יפחת מחמישה עשר יום. אם גם ההתראה אינה ממולאת, העירייה רשאית לבצע את העבודות בעצמה ולחייב את בעלי הנכס בעלותן, כאשר בבית משותף החיוב מתחלק בין בעלי הדירות לפי חלקו היחסי של כל אחד ברכוש המשותף. במקביל קיים מסלול פלילי בבית המשפט לעניינים מקומיים.

אפשר להגיש השגה על הדרישה?

כן. לבניין עומדת זכות להגיש השגה לוועדת ההשגות של העירייה בתוך שישים יום, והוועדה אמורה להחליט בתוך תשעים יום. בבית משותף נדרשות לשם כך חתימות של בעלי שלושה רבעים מהרכוש המשותף, ולכן החלון מחייב ארגון מהיר. בניינים רבים מפספסים אותו מחוסר תיאום.

מהם המענקים שהעירייה מעניקה ומה התנאים?

בניין שמבצע שיפוץ באופן עצמאי זכאי למענק של 5,000 שקלים לכל יחידת דיור שתחל בשיפוץ, ולמענק קידום של 20,000 שקלים לבניין שקיבל דרישה, בכפוף להוצאת רישיון שיפוץ בתוך שישים ימים מקבלת הדרישה. במסלול העצמאי נדרשת בנוסף השלמת השיפוץ בהתאם לרישיון תוך שבעה חודשים מקבלת הדרישה. הזכאות כפופה לקריטריונים שנקבעו בהחלטות מועצה ולקיומו של מקור תקציבי.

למה קבלן לא מוכן לתת מחיר בטלפון?

משום שרישיון השיפוץ הוא שקובע בפועל מה ייכלל בעבודה, ולא רצון הדיירים ולא הצעת הקבלן. בנוסף, היקף הנזק האמיתי בחזית מתגלה לרוב רק במגע ראשון מהפיגום. מחיר שניתן לפני שברור מה יידרש ברישיון ולפני שנערך סקר בשטח הוא ניחוש שכבר ידוע שישתנה.

האם מותר לשנות את חומר הגמר של החזית בהזדמנות הזאת?

אוגדן ההנחיות של העירייה קובע שלא יותר שינוי גמר חומרי המעטפת, ושבקשה לשינוי מסיבות שינומקו תובא לאישור אדריכל העיר. בניין בבטון חשוף אינו הופך לבניין מטויח משיקולי עלות או טעם, וכל שינוי כזה מחייב מסלול אישור נפרד.

מה עושים כשדייר אחד מסרב לשלם?

העירייה מעמידה מימון ביניים שנועד להתמודד עם סרבני שיפוץ, בכפוף לכך שאחוז הסרבנים אינו עולה על עשרים אחוז מיחידות הדיור בבניין, ובתנאים מסוימים עד עשרים וחמישה או שלושים אחוז. המימון מיועד לכיסוי חלקו של הסרבן ולמימון טיפול משפטי בגביית החוב. בפועל, חלק ניכר מההתנגדויות נופל עוד לפני ההצבעה כאשר מוצג לדיירים אפיון עבודה מסודר שמסביר מה נדרש ולמה.

כמה זמן לוקח שיפוץ חזית לבניין מגורים?

בבניין מגורים טיפוסי הביצוע נמשך חודשיים עד שלושה, בהתאם לשטח החזית, לגובה הבניין, למצב הבטון ולהיקף העבודות במרפסות. לפני הביצוע יש להוסיף את הזמן הנדרש לאסיפת דיירים, להחלטה ולהוצאת רישיון שיפוץ. הדיירים ממשיכים לגור בבניין לאורך כל התקופה.

 
 

פוסטים אחרונים

הצג הכול
שיפוץ דירה קומפלט: מה שונה בבניין משותף, ומה קובע אם השיפוץ יחזיק עשרים שנה‏

שיפוץ דירה שונה משיפוץ בית פרטי בשלושה מישורים: קונסטרוקציה משותפת, עבודה בתוך בניין מאוכלס, וכשל שמתגלה אצל השכן ולא אצלכם. האיטום בחדרים הרטובים הוא הרכיב היחיד שאי אפשר לתקן בלי לפרק את מה שמעליו.‏

 
 
bottom of page